יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

תמונות ורישיונות
יצאתי לחפש תמונות בעלות רישיון מתאים. הייתה זו משימה כלל לא פשוטה. מצד אחד אני רוצה שהפוסט יהיה נחמד, בעל נושא מסויים ורצף הגיוני ומצד שני, אני צריכה למצוא תמונות תחת מגבלת זכויות היוצרים. כמו שנאמר בהדרכה: לא כל הרצוי מצוי. וזהו באמת תרגיל טוב בהבנת המשמעות של גבולות ברשת.

בתמונה לעיל איור מתוך הספר 'זוזי שמש' שכתבה דפנה בן-צבי ואיירה עפרה עמית.
מצאתי אותה בעזרת חיפוש בגוגל תמונות תחת הבקשה לחפש את זוזי שמש Creative Commons license. בתוך אתר הפנקס, בתחתית כל עמוד מצויין במפורש סוג השימוש שמותר לעשות בה [יצירה זו מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירות נגזרות 2.5 ישראל של Creative Commons. ]

בחרתי בתמונה הזו בגלל שבמסגרת תכנית 'תה, סיפור ועוגייה - שעת סיפור באווירה חורפית' שנערכת אצלנו בספרייה בחרנו להעלות את הסיפור 'זוזי שמש'. אני מאוד נהנית בכל סיפור מחדש, תוך כדי עבודה ובחירת דרך ההמחשה לכל ספר, להרגיש את החיבור לאיורים, לבחון אותם בדקדוק ולהקשיב לפרשנות של המאיירים לטקסט. 
את זוזי ושמש הפכנו לבובות בד מקסימות.
את התמונות שלי, מתוך 'תה, סיפור ועוגייה' תרמתי למאגר פיקיוויקי. לצורך תרומת התמונות היה עלי לבצע הליך של רישום סטנדרטי. 






יום שני, 21 באוקטובר 2013

הדיבר השני - rss

בחרתי בקורא 'the old reader' כי התיאור שלו מצא חן בעיני. נראה לי שהכל בסדר. הרשמה קלה ומוכרת דרך גוגל. אולי קלה מדי?.... מייד התעוררה אצלי אי וודאות, שגם ככה לעתים היא ערה מדיי בסביבת מחשב.
נראה לי נוח מאוד לשימוש. בסך הכל מקליקים על זה

ומדביקים כתובת של בלוג (url).
 
 
 
נרשמתי לבלוגים הבאים: עשרים ושלוש הדיברות - ברור למה.
                                   הרפובליקה הספרותית של עדנה אברמסון - כי הוא שווה! ובכל מקרה אני עוקבת הדף שלו 
                                       פייסבוק.
                                       ערי חינוך - כי העבודה שלהם מרתקת וכי שיתוף פעולה הוא שם המשחק.
 

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

עכשיו הבלוג. השתמשתי בבלוגר. בחרתי בו כי היה הראשון ברשימה וגם כי גוגל מרגיש בבית. זה לא מסובך בכלל, סרטון ההדרכה מדוייק ונוח. זה רק עניין של זמן... וזה גם החשש העיקרי שלי. האם ימצא בידי הפנאי לטפח את הפינה הזו? ימים יגידו. בינתיים: 'העיקר לא לפחד כלל!'.

פרסום ראשון

"המדבר נכנס למחשבות שלי ויוצא מהן. החיבור בין המדבר לאוטיזם הוא מיידי. הקלישאות של התקשורת, החדגוניות הניכרת. הדממה. המהות... ואולם, אפילו המדבר אינו יכול להיות מקום של בדידות מוחלטת. אם אתה גר במדבר, בכל זאת יש לך צורך באספקה, בזמן, בשיחת ט...לפון כלשהי, בפטפוט אקראי מדי שבוע...האוטיזם הוא מדבר עוין בהתחלה, תובעני מאוד, ישר מדי, ואולי אני חוצה אותו בלי לדעת האם יש בידי רזרבות מספיקות של מים, אם אוכל להכיר את הסודות שלו, אם אקלוט את המהות שלו."

 מה זה הקסם הזה?
                                זה הספר 'אל תפחד כשאני מחבק  אותך: מסע של אב ובן'.
                                חדש ומומלץ אצלנו  בספרייה.